29 באפר׳ 2016

אשטנגה יוגה - שמונת הענפים לאיחוד עם היקום - חלק 5

סמדהי, האיבר השמיני והאחרון , הנקודה בה נעשה המיזוג ואנו נהיים "אחד" עם היקום,התמונה נעשית ברורה ובהירה , לפתע אנחנו מבינים הכל ולא נותר ספק.

אני יכולה להעיד על עצמי שלאורך שנים, תוך קריאת ספרות על מדיטציה, חומר אינטרנטי וגם בתחילת דרכי בעולם היוגה, לא הבנתי מאין חוזרים בתום המדיטציה... תמיד כשהייתי עוצמת את עיניי, ישובה בישיבה "מזרחית", המחשבות היו מתחילות להגיע "אוקיי, מה אמור לקרות עכשיו", "מה אני אמורה לראות" , "מאיפה לעזאזל אני אמורה לחזור, לא הלכתי לשומקום" וכהנה וכהנה. ניסיתי מיליון שיטות, כאלו שבהם דמיינתי שאני בתוך מעגל של אור, כאלו שמבצעים בהן דמיון מודרך על מנת לא לאפשר ל"רוחות רעות" להיכנס למרחב ...ועוד כל מיני שיטות שונות ומשונות.

העניין הוא , שלא הבנתי אז שעל מנת להגיע לאותו מקום מופלא של שלווה ושקט, המקום שאין בו אחיזה בדבר ואני אחד עם היקום, אני צריכה לעצור את הגלגלים האינסופיים ש"רצים" לי במוח, להשקיט את ההכרה, ואז כשההכרה צלולה ובהירה ואין בה מחשבה או רגש, זה מגיע, אותו מקום מדוייק שהכל נכון בו, הכל ברור ואין סימני שאלה.

אז מה זה סמדהי?

בתוך המדיטציה כאשר אנו מצליחים להיות כל כך שקועים ולהיספג במשהו עד שהתודעה שלנו מתאחדת איתו לגמרי, אנחנו במצב של סמדהי. בסמדהי, הזהות האישית שלנו, המקצוע שלנו, ההיסטוריה המשפחתית שלנו, חשבון הבנק שלנו וכו', נעלמים לגמרי. ברגע של סמדהי אף אחד מאלה לא קיים עוד, אנחנו נהיים אחד עם היקום האוניברסלי. באותה נקודה הנשימה נעשית חרישית וישנה התחושה כי אם תיעתק נשימתנו נחווה שחרור מוחלט.

אם בדהיאנה (מדיטציה) התודעה מתחברת אל אובייקט תשומת הלב וקיימים ביניהם תקשורת ויחסי גומלין, אז בסמדהי התודעה מתמזגת והופכת להיות אחד עם אובייקט המדיטציה.

אי אפשר לתרגל סמדהי, אפשר ליצור את התנאים הנכונים שיעזרו לנו להגיע לדהראנה ומשם לדהיינה ואז לחוות רגעים קסומים באותו סמדהי מופלא.

תרגול אסאנות ופראניאמה יוצרות את התנאים המועדפים לכניסה של התודעה למצב של דהראנה. מרגע שמתקיים מצב של דהראנה, יכולים דהיאנה וסמדהי להתרחש בעקבותיו.

איך קורה הסמדהי?

אם בדהיאנה יש לנו מודעות לכך שאנחנו חושבים , בסמדהי הידיעה פשוט מגיעה. קודם כל אנו מהרהרים בדבר, בצעד הבא אנו למדים את האובייקט. כשהלימוד נעשה עמוק ומדוייק יותר, אנחנו לפתע מבינים. אותה הבנה יוצרת אצלנו תחושה של שמחה עמוקה וקיימת הידיעה שהתאחדנו עם אובייקט המדיטציה. ההשתקפות של האובייקט בתודעה נעשית מלוטשת כל כך, עד לנקודה שבה אנו יודעים שאנו מבינים. הספק אינו קיים עוד.

מקורות:
לב היוגה- ט.ק.וו.דסיקשר




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה